על הלוח מעל שולחן העבודה שלי תלויות כמה תמונות מתוך “תשוקה, זהירות”. הגבר בתמונות האלה מזכיר לי אותך. סצינות הסקס בסרט הזכירו לי אותנו. העוצמה השקטה שלו, הדרך שבה הוא נושף את עשן הסיגריות שלו, המבט המרוכז בעיניו כשהוא פוסע לצידה של אהובתו, ששפתיה מסגירות חיוך קטן של מי שמודעת לכוח שיש לה עליו. למרות שבסרט זה התהפך בסוף, ואולי זה מה שגורם לי לחשוב על נקודת ההתחלה שלנו. אני תמיד חושבת על הצומת שבה הדרכים של שנינו הצטלבו. על זה ששנינו היינו כבר כל כך מבוגרים כשהגענו לזה, ולכל אחד מאיתנו היה המשא שלו. על זה שלכל אחד מאיתנו היתה הנאמנות שלו, ודווקא מתוך זה צמחה לאט-לאט הנאמנות שלנו. על זה שמה שהתחיל כמערכת יחסים גופנית בעיקרה, הצמיח עם הזמן אינטימיות גדולה. אבל מה ששנינו הבנו וידענו מהרגע הראשון, הוא שהתשוקה שלנו היא רצינית, והיא כרוכה בכל-כך הרבה סכנה, שאנחנו חייבים להיות זהירים.
מה שהיה בינינו הגדיר בשבילי מחדש מושגים של נאמנות ובגידה. לך היתה המשפחה שלך ולא אתה ולא אני רצינו לפגוע בזה. לי היה עומר, וגם לי וגם לך היה ברור שהוא בא לפני הכל. אז יכלו לחלוף שבועות וחודשים שבהם לא דיברנו ולא התראינו, וידענו שכל פעם שבה אנחנו מתראים עשויה להיות גם הפעם האחרונה. לא היו שום הבטחות לעתיד והיתה רק הכרה עמוקה שמה שאינו אפשרי אינו אפשרי, שכל מה שיש לנו הוא עכשיו, והעכשיו הזה הוא גן עדן ומקלט ומפלט. זו היתה בעירה איטית על להבה קטנה שאינה מורגשת לאף צופה מהצד אלא רק לשנינו. וידעתי שאתה נשאר ותישאר עם אשתך, והערכתי אותך על זה. בעיניים זרות, מוקיעות, אתה עשוי להיתפס כבוגד, אבל אני יודעת שבדרכך שלך אתה נאמן לה מאוד, לה ולמשפחה שבנית איתה לפני כל כך הרבה שנים. אתה לא תעזוב אותם ולא תפגע בהם. אשר לי, אחרי כל כך הרבה שנים של חיים לבד אין שום דבר שחשוב לי יותר מהחופש שלי, ואני לא מסוגלת לחיות עם עוד מישהו תחת קורת גג אחת. אז אני נשארתי נאמנה לעצמי, ואתה נשארת נאמן לעצמך ולמשפחה שלך, ואני יודעת שהאהבה והנאמנות שלך אליי הן אחרות. בי התאהבת כשהיית כבר בן חמישים, ואני הייתי בשבילך החופש והפראות והסערה שבחוץ והיכולת להתאהב עוד פעם אחת בחיים ולהרגיש שוב צעיר. ידעתי שאתה אוהב אותי ונאמן לנו וזה הספיק לי. האהבה שלך היתה מתנה ענקית ונפלאה ויפהפייה בעיניי. אי אפשר לבקש יותר בחיים האלה.
אני לא יכולה להגיד שהייתי נאמנה לך לאורך כל התקופה. שכבתי לפעמים עם גברים אחרים, ואהבתי לפחות עוד גבר אחד. אף פעם לא סיפרתי ואתה לא שאלת ואני חושבת שזה מפני שאתה חכם מספיק כדי לדעת לבד. שכבתי עם אחרים ואהבתי אחרים מפני שרציתי להגן על עצמי מפני פגיעה אפשרית. עשיתי את זה כדי לאפשר ללהבה שבינינו להישאר קטנה ואיטית ולא להתפרץ פתאום ולשרוף את שנינו. זה הגן גם עליך. כך שככל שהדברים אמורים בי, גם אני הייתי נאמנה למה שהיה בינינו. זה מה שאיפשר לי להמשיך להיות איתך ארבע שנים. לא תמיד נאמנות מינית היא הצורה היחידה או האולטימטיבית של נאמנות.
אבל עכשיו אני מרגישה שדברים מתחילים להשתנות אצלי. אלה שינויים קטנים מאוד, כמעט בלתי מורגשים, בזרמי המעמקים. רעידות אדמה קטנות שנרשמות רק בשכבות העמוקות ביותר. אבל אני יודעת שכשהן מתחילות, זה רק עניין של זמן עד שיתגלו סדקים גם על פני הקרקע. הזמן שלנו תמיד היה קצוב, מההתחלה. עכשיו הוא הולך ואוזל. זה ייקח עוד קצת זמן, אני יודעת שאולי אפילו נשכב עוד פעם או פעמיים לפני שזה ייחתם סופית – לגוף יש סדר יום משלו – אבל כמו שזה התחיל, כך זה גם יסתיים.