בוּגי סמוראי

תצויה נקטאני (Tatsuya Nakatani) באוגנדה, מופע סולו של תיפוף וכלי הקשה. זה לא דומה לשום דבר שעולה בראש כשחושבים על תיפוף ועל מתופפים. הוא מותח את גבולות הכלי והאומנות – והמיומנות – שלו למחוזות אחרים. זו לא מוזיקה קלה, אני מתארת לעצמי ש”אקספרימנטלית” היא מילת תואר שמתארת את זה הכי קרוב שאפשר. מדהים כמה הרבה אפשר להפיק מכל כך מעט – סט התופים שלו מורכב מארבעה תופים בסך הכל: גונג, תוף דוּד, תוף רגל (שקוף ומינימליסטי כמו כל הסט) ועוד תוף קטן. זה הכל. הוא גם כמעט לא מנגן על התופים עם מקלות בכלל. כשהוא מנגן על התופים עם קשת של צ’לו, התוף הופך לכלי מיתר. כשהוא מנגן על התוף עם הפה(!) באמצעות מצילה, התוף הופך לכלי נשיפה. אחר-כך כשהוא מנגן דואו עם אסיף צחר (סקסופון) מסתבר שהסקסופון יכול להיות כלי הקשה, והתוף כלי נשיפה. גם עם אסיף צחר המוזיקה לא הופכת להיות קונבנציונלית יותר – יצא לי לראות את אסיף בהופעה לפני שנה ב”דילה”* והוא מנגן ג’אז חופשי, מאולתר, ו-טוב, אקספרימנטלי. לא היו יותר מ-15 אנשים בחדר ההופעות של אוגנדה, אבל היתה אווירה אינטימית, קשובה ופתוחה מאוד.

לפני ההופעה ישבתי כרגיל בקצה הבר, הזמנתי הפוך וקראתי; הוצאתי את העיניים בתאורה העמומה, ליתר דיוק. אבל לא יכולתי להתאפק מפני שבהוצאה עצמית של אוגנדה יצא אוסף הטורים של אסף גברון “אוכל בעמידה”. אני אצטרך לקרוא את זה מעטיפה לעטיפה ביסודיות כדי שאוכל לכתוב על זה יותר. אבל עצם הוצאת הספר הזה לאור, עצם העובדה שאוגנדה מוציאים לאור – שני אלה שימחו אותי מאוד. שימח אותי מאוד גם שעד שההופעה התחילה התנגנו ברקע “אשכרה מתים”. אני חושבת שאני אשכרה מתה עליהם. הם בעיניי אחת מלהקות הפאנק המוצלחות ביותר שפועלות כרגע בסביבה. מכיוון שתוחלת החיים הממוצעת של להקת פאנק היא לרוב כשל פרפר – תמצמץ והיא איננה – אני חייבת לתפוס אותם שוב בהופעה בהזדמנות הקרובה ביותר, רגע לפני שהם מתפרקים על רקע “חילוקי דעות אמנותיים”.

אתמול בצהריים “דג מלוח” בגן העצמאות. אני נמרחת על פיסת צל מתחת לעצים הגבוהים, להקה מנגנת גרוב עצל, שמשי ונמרח גם כן. מושלם. הרבה אנשים, כולם נינוחים ומחייכים. כמה כלבים לא יודעים את נפשם מרוב שמחה ומתרוצצים בחבורות. כמה אנשים משחקים כדורעף מדשאות. כיף גדול. מחר חזרה לעוד שבוע עבודה שנוא. אם יש משהו שמנחם אותי זו המחשבה על כך שמאי התחיל והקיץ מעבר לפינה. למרות שחורף הוא ללא ספק העונה החביבה עליי, הקיץ מביא איתו באמתחתו אינספור אירועים, הופעות, פסטיבלים וכו’. אני מרגישה שזה עומד להתחיל.

*ז”ל. ממש מצער אותי שהמקום הזה נסגר. השילוב של אינפו-שופּ אלטרנטיבי, יחד עם חלל הופעות ותצוגות, יחד עם בית קפה ומטבח טבעוני, הוא משהו נחוץ מאוד בכל נוף אורבני.