קימונו

כשאתה בא אליי אני לובשת קימונו אחרי מקלחת, קימונו בצבע תכלת עם גבעולים ארוכים ופרחים עמוקים, מדממים, ושום דבר מתחת. הציפייה מתמתחת בעונג. בינתיים אני מוציאה בקבוק מים קרים ושתי כוסות זכוכית, קערת הקרמיקה האהובה עליי שהיא המאפרה שלך, נרות וגפרורים. אני מרגישה כמו גיישה, ויש בהרגשה הזאת משהו נעים. כשאתה בא אליי אנחנו כמעט לא מדברים, אנחנו רק מתחבקים ומיד מתנשקים ונוגעים. הזמן שלנו קצוב ובוער. אתה מסוגל להשכיב אותי על השולחן ותוך שניות אנחנו מתפשטים. כלומר אתה, כי לי אין הרבה מה להוריד. התנועה שבה אתה פותח את חגורת המכנסיים ואחר כך את הכפתורים, מצמררת אותי בעונג ובציפייה. ואז אנחנו נודדים למיטה. עם המים והכוסות והמאפרה והנרות, ובלי בגדים וטלפונים ומפתחות. העולם החיצוני נשאר בחוץ.

אנחנו מכירים כל חלק וחלק אחד בגוף של השני. אין שום תנוחה או וריאציה שהיא מחוץ לתחום. כל אחד מאיברי הגוף נועד עכשיו לענג. אנחנו מדברים מילים גסות ומפורשות, אנחנו מתארים אחד לשני מה אנחנו עושים ומה אנחנו רוצים. לרוב כשאני איתך אני אוהבת להיות מעליך. יש לי שליטה טובה יותר בקצב של התנועה, בעוצמה של החיכוך, זה הכי קרוב לאוננות שלי, שלרוב היא על הבטן ולא על הגב. אני יכולה לגמור לפעמים כשאני על הגב, אבל לרוב זה רק כשאני כבר מאוד חרמנית ומיוחמת, וגם אז זה יכול לקחת יותר זמן. כשבא לי לעשות את זה לבד, איטי וארוך ועמוק, אז אני עושה את זה ככה. אבל לרוב כשאני איתך אני אוהבת להיות עליך ולגמור ככה, או לרדת ממך באמצע ולהתהפך. כשאתה לוקח אותי מאחור אתה נושך לי את הכתף ומסמן אותי. אתה מסמן אותי גם כשאתה גומר עליי או גומר לי בתוך הפה. כשאני רוכבת עליך אני אוהבת להזדקף ולתת לך לראות את השדיים שלי וללטף אותם. כשאני מקמרת את הגב ומתכופפת אליך אתה מרים את הראש ומלקק לי את הפטמות. ככה אתה מלקק אותי כשאתה יורד לי. כשהידיים שלך מתחילות ללטף לי את הישבן אני מתקרבת לגמור. כשאני מתחילה לגמור אני מזדקפת שוב כי אני רוצה שתראה את כולי, שתראה את הפנים שלי כשאני גומרת ותשמע את הקולות הכי פרועים שלי. כל העונג הזה, טהור ופראי.

כשזה נגמר אתה מביא את הסיגריות שלך ויושב בקצה המיטה לעשן. אני מחבקת אותך מאחור. אני נצמדת לגב שלך והראש שלי מונח בשקע הכתף שלך. ביד הפנויה שלך אתה מלטף את הזרוע שלי. אתה מציע לי שאיפת סיגריה אחת ואני אומרת שאתה משחית אותי. אתה אומר שאתה אוהב את הגוף שלי ואני אומרת שאני אוהבת את מה שאתה מוציא ממנו. כל אחד מאיתנו לוקח מהשני את מה שהוא רוצה ומה שהוא צריך. אין שום דבר צנוע בתשוקה.

כשאנחנו נפרדים ליד הדלת אנחנו מתנשקים. הנשיקה הזאת היא התשליל של הנשיקה שבכניסה. בחדירה. אין בה את הרעב התובעני, הקשוח, הדחוף וקצר הרוח. היא רכה ומלטפת. אחרי שאתה הולך אני עוד נושמת את ריח הסיגריות שלך, ריח הזיעה של שנינו, הזרע שלך שהתייבש עליי בכל מיני מקומות, הרטיבות שלי. אני אף פעם לא הולכת להתקלח אחרי. אני נשארת ככה, שותה מהמים שנשארו, מרוקנת את המאפרה, פותחת חלונות לאוורר את החדר. בדרך כלל אני מתיישבת לכתוב. עטופה בקימונו, שיילך מחר לכביסה. זה זמן טוב לכתיבה.

3 תגובות בנושא “קימונו”

סגור לתגובות.