חלל וכו’

15 תגובות בנושא “חלל וכו’”

1. אוח…

   (את כובשת…)

2. כמה את עצובה לי נון. כמה גברים צעירים פחדנים. כמה צער.
   כמה יפה את כותבת.

   While the sun is bright
   Or in the darkest night
   No one knows
   She comes and goes

3. אתה זוכר את הסדרה מרפי בראון? יש את הפרק שבו מרפי מגלה שהיא בהריון, והיא אומרת שהיא לא מבינה איך דווקא היא, שנכנסת עם גבר למיטה בתדירות שבה המפלגה הדמוקרטית עולה לשלטון, הצליחה להיכנס להריון. אז ככה גם אני. בתור הבנאדם המסוגר והמבודד שאני, אפשר לספור על אצבעות יד אחת את מספר הפעמים שבהם אני מכניסה לחיי אדם חדש. זה באמת כמו התדירות שבה השמאל עולה לשלטון. אבל דווקא בגלל זה אני בנאדם שנקשר. כשאני מכניסה מישהו לחיי אני נקשרת אליו. וכשהוא יוצא מחיי זה עושה אותי עצובה.

   אבל תודה על רוּבּי יום שלישי. זה גרם לי לחייך. כי אף אישה לא יכולה להיות ממש ממש עצובה כשמקדישים לה את רוּבּי טיוסדיי 🙂
   (ואנחנו עדיין צריכים להקשיב מתישהו לסטונז ביחד. Wild horses… we’ll ride them some day)

   וגם תודה קרן. אם כי הקץ לכיבוש!

4. הגעתי לכאן במקרה (לא זוכרת איך) ונהניתי לקרוא, מאוד. אז חזרתי שוב, ואפילו התחלתי לדאוג כשלא עידכנת זמן מה, ולהגיע לאירועים ירושלמיים לעיתים רחוקות ולתהות.

   אז עכשיו אני כותבת כדי שתדעי שיש לך עוד קוראת, אוהבת ונהנית.

5. המקצוע שלו מלמד אותו להתאים חללים לצרכיהם של בני אדם. צריך לזכור את זה. חלל זה מה שאנחנו קולטים ככזה. חלל זו הנוכחות שלנו בתוכו. זה הריק שאמור להכיל דבר מה, מסויים מאד. חלל זה הריק של לפני היות הדבר עצמו. או הריק שנשאר אחריו.
   אחד התרגילים הראשונים בלימודי הארכיטקטורה הוא צביעת האין הזה דווקא, במקום השחרת הקירות והבנייה.
   זה מרתק.

   כל עוד החלל הזה קיים בתוכך, זה אומר שיש לך מקום להכיל את מי שעוד יופיע שם יום אחד. ובינתיים, ההד החוזר מהקירות החשופים לא נעים ומכה בעור התוף ומכאיב. זה לא מקום להימצא בו לבד. תעברי לחדר אחר בינתיים. יש לך טירה רחבת ידיים.

6. תודה, עין זין (אני לא יודעת מה נסגר עם הנטייה של כולם כאן לבחור באותיות הראשונות של שמם בתור כינוי. צחקתי מאוד כשגיליתי שאתה זה שעומד מאחורי ראשי התיבות המאוד מסוימות ומצחיקות האלה. מבחינתי אתה מאוד מוזמן לחזור לכינוי הרגיל שלך, אבל איך שמתחשק לך)

   זה מאוד יפה מה שכתבת. לא ידעתי אפילו שאתה בא מהתחום הזה. וזה באמת מעניין, אותי בכל אופן, כחובבת שפה – האופן שבו המילה “חלל” מתארת גם מה שיש וגם מה שאין. שבאיזשהו אופן היש והאין לא ממש נבדלים זה מזה. כמו שגם המילה “מקום” משמשת לציון אלוהים, כך שהדבר הקונקרטי ביותר והמופשט ביותר הם באיזשהו אופן – באיזשהו “מקום” – אותו דבר.

   וההצעה שלך לעבור לחלל או חללים אחרים היא מצוינת. תודה:)

7. אתם שניכם הזכרתם לי שפעם ננזפתי על שאני מרשה לגברים לבקר בכל החדרים שלי 🙂

   נון,אני כל מה שכתבו לפני.

8. 🙂 “מקום” הוא גם אחד מהמושגים האלה, נון, את כל-כך צודקת, ובמקום הזה אני מעדיף להישאר עין זין. זה ילדותי ומתריס בדיוק במידה.

9. לא נראה לי שתפסיקי לכבוש את ליבי…
   (ואני בטח לא היחידה).

   אחת הסיבות שאת מקסימה אותי, היא העובדה הברורה, שלמרות שאת בוררת היטב, את משאירה פתח ליחידי סגולה להכנס פנימה ולראות אתהאור שבך ולהראות את שלהם. לא הרבה מסוגלים לעשות את זה, לא משנה באיזה גיל מדובר.

   לילה טוב 🙂

10. הי נון.
    הרמירז מאוד איכזבו אותך שנה שעברה בקצה. עלינו מאוחר מידי כי לא היו אנשים וחיכינו שיתמלא.. אבל זה מבאס לאללה… הרשי לנו לפצות אותך בכרטיס להופעה הבאה בקצה… ב22 למאי.. 2010…
    אנחנו בירושלים גם בשלישי הקרוב ביום הסטודנט/לילה לבן.. מופיעים ב3 לפנות בוקר..
    מה את אומרת??

11. תודה, רמירזים, אבל אני לא נוהגת לקבל באמצעות הבלוג שום דבר בחינם. זה מין עקרון ארכאי כזה שאני מאמינה בו. אבל אני לבטח אראה אתכם בהזדמנות קרובה, כי אני גם לא נוהגת לכעוס לאורך זמן:) אז תודה.

    תודה גימל וקרן, כבר אין לי מילים. וליר – אני לגמרי איתך בעניין הזה. הנה משהו בשבילך:
    http://maddingcrowd.cyberia.org.il/?p=262

12. הבינאלה לאחריטטורה – 62 מוקדי בושה בעיר הקדושה פעילות אלטרנטיבית ליום ירושלים – החירטוט כנרטיב, כולם מוזמנים
    http://www.jerusalemite.org/home/event.php?id=17107

    ולמידע נוסף: http://einodmilvadollar.com/

13. ספאם מרגיז אותי.
    אפילו אם זה “ספאם חיובי” (והכוונה היא בעיקר ל12, מספר 10 לפחות טרח וקרא משהו)

    ולגבי כל השאר:
    יהיה אשר יהיה, תזכרי שיש לפחות נגן בס אחד (לשעבר) שישמח לחצות ארצות וימים, ואפילו שני אזורי חיוג, רק בשבילך.

14. יורם אמיר הוא איש יקר מאוד וקרוב ללבי, ומי שתיעד ומתעד במצלמתו את תפלצות הבנייה בירושלים, ובראשן הולילנד, עוד הרבה לפני שהאמת המרה התפוצצה לכולנו בפרצוף. לא הייתי מאשרת את התגובה הזאת אלמלא זה היה הוא, ואלמלא ההקשר לארכיטקטורה, בהקשר הזה של חלל וכו’, דווקא מתבקש. אבל אני בהחלט מחבבת את הרגישות שלך לספאם:)

    תבוא כבר וננגן. סולם פה דיאז מוריד אותי ביגון שאולה 🙂

15. יש את הקסם ואת מה שבא אחריו, ואת מה שבאמצע
    (קראתי פעמיים שלוש וארבע, את כותבת כמו בשמים את יודעת)

    ולחיות רק באמצע, ביניהם, זה לא….זה לא זה.

סגור לתגובות.