אנחנו חיים בזמנים חולים ועצובים. אנחנו מפוררים ומופרדים ומפוחדים, אנחנו חלשים ונתונים למניפולציות. אנחנו נתונים למניפולציות מהסוג הנחות ביותר. תוכניות מציאות שעושות מניפולציה גם על המשתתפים בהן וגם על הצופים בהן, כשהן מנצלות את הדחפים הנחותים ביותר אצל אלה וגם אלה. אצל המשתתפים זה הדחף להיחשף ולהתפרסם והצורך והרצון לקבל אישור, הכרה, חיבה. אצל הצופים זה היצר המציצני והיצר הסדיסטי – היכולת הסימבולית לאשרר את קיומו של משתתף אחד ולמחוק את קיומו של משתתף אחר. מספיק ניסויים במדעי החברה נעשו כדי להראות שבכל אחד מאיתנו מסתתר פשיסט קטן. אבל רק גופים רבי עוצמה וכוח ישחקו על הגרועים והנחותים שבדחפים שלנו כדי לגרוף עוד כסף, כדי לפורר ולהפריד ולהחליש אותנו עוד יותר, מפני שאז יהיה קל יותר לשלוט בנו, למכור לנו, לעשות עלינו עוד כסף. הגופים האלה הם תאגידים – תאגידים של תקשורת, פירסום, חברות סלולריות, בנקים וחברות ביטוח. יש קשר בין הקריסה של בנקים ותאגידי ביטוח לבין השגשוג של תוכניות המציאות האלה. זה הקפיטליזם בצורתו החזירית, המושחתת והמשחיתה ביותר. החמדנות שאינה יודעת שובע. זו “היד הנעלמה”. אלה הם “כוחות השוק”. זו עינו הצופה של האח הגדול. “ההפקה”. אנחנו חיים בזמנים ציניים וחולים, אנחנו מתמסרים בקלות ונותנים לתאגידים ובעלי הכסף והכוח לעשות עלינו מניפולציות. לא היינו מרגישים צורך להתנצל על זה שאנחנו רואים את התוכניות האלה אלמלא משהו עמוק בתוכנו ידע טוב מכפי שהתודעה השטופה והמעורפלת כבר שלנו יודעת, שיש בהן משהו רע באופן מוסרי עמוק, אינהרנטי. לא היינו מרגישים כל כך חלולים ומרוקנים ומושחתים אחרי הצפייה בהן אלמלא ידענו את זה, וכדי לטשטש את התחושות האלה נטשטש את המוח שלנו עוד יותר וניקח סמים ונשתה אלכוהול ולא נבין למה אנחנו ממשיכים להרגיש רק ריק הולך וגדל. וכשאנשים מפגינים בתל אביב נגד תרבות שנתפשת בעיניהם כנחותה אני רוצה לומר להם, תעצרו, אתם לא מבינים, אלה בדיוק שני הצדדים של אותה מטבע. מי שיצר את הבועה התל אביבית העשירה, הנהנתנית, השבעה, הוא מי שהחליש גם את הפריפריה. הוא זה שיש לו אינטרס להשאיר את הפריפריה בורה ונבערת ועילגת. הוא רוצה שתשנאו אותה. יש לו אינטרס להשאיר את התהום ביניכם כרויה ופעורה לעומק. הוא רוצה לשלח אתכם אחד בשני. אתם משחקים ישר לידיים שלו. מה שאנחנו צריכים זו יותר סולידריות ופחות הפרדה. רק מתוך סולידריות אפשר לייצר התנגדות וחלופה. עד אז נישאר מפוררים ומופרדים ומפוחדים ומרוקנים ומסוממים. אלה זמנים חולים ועצובים.