תגית: אברלאסט

מם היה כאן בתחילת השבוע. הוא הביא איתו את עצמו, את הבס – פנדר ג’אז-בס מקסיקנית, ואת המגבר – פיבי (Peavey) מיקרו-בס שחור וקומפקטי. מם אומר שהבס הזאת היא 75% מקצוענית. אני אומרת לו שאני 100% חובבנית. הבס הזאת תישאר אצלי למשמורת שנה, כי מם מנגן עכשיו בגיטרה והוא רוצה קצת הפסקה מהבס. הוא יודע שכבר הרבה זמן אני חולמת להתחיל לנגן על בס, רק שלקנות גיטרה כזאת חדשה זה כל כך יקר. כשאני חושבת על הלב הרחב, הנדיב, הענקי של מם, אני רוצה להתחיל לבכות. הבס הזאת היא יפהפיה. היא בצבע טורקיז בהיר, מין תכול-ירקרק, ואני כמעט רוצה להתכרבל איתה במיטה וללכת לישון איתה מרוב שהיא יפה. מרוב שהיא של מם. האצבעות שלו פרטו עליה וליטפו אותה כל כך הרבה. מם צייר עליה את ארבעת הפסים המאונכים של Black Flag. אני חושבת שבפעם הראשונה שמם ואני התחלנו להתכתב במייל זה היה בגלל Black Flag. זה בטח היה ב-2003. מאז אנחנו נעים כל הזמן בין ידידים לנאהבים. We went from lovers to friends, we’ll go from friends to lovers שר פעם אברלאסט. אני חושבת שדווקא פער הגילים בינינו, ההבדלים במצבנו האישי והמרחק הגיאוגרפי, הם שמאפשרים לנו לנוע בלי לחשוב הרבה בין ומעבר לכל ההגדרות.

מם נותן לי את השיעור הראשון והבסיסי ביותר על הבס – איך להחזיק אותה ואיפה להניח את האצבעות. אצבעותיי דרוכות לגעת במיתר. ובו. אנחנו מתחבקים. אני שמחה כל כך שהוא בא שוב. לא רק פעם אחת בירח כחול. הפעם הירח חרמשי ורק קצה זנבו תלוי בשמיים כשאנחנו הולכים לשבת ב”קצה”. אנחנו אוכלים, ומדברים וצוחקים. אנחנו חוזרים הביתה ומתעלסים. הרגליים שלי כרוכות סביב מותניו, מונחות על כתפיו, הוא גוהר מעליי. הזין שלו הוא גן עדן. אנחנו פרועים ומפותלים אחד בשני. לפני שאנחנו נרדמים אני נזכרת בגברת רובינסון, שישו אוהב אותה יותר מכפי שהיא יודעת, ובמיסיז ג’ונס, ווי הב א ת’ינג גואינג און. לפני שאנחנו שוקעים לתוך שינה אני חושבת, מחר אני צריכה להתחיל לחפש מורה לבס.

(צילום: מם, אצלו בבית)