תגית: על הזמן ועל העיר

מוסה חזר מניו-יורק, ואני לוקחת אותו להכיר כמה מקומות חדשים בעיר שלא יצא לו להכיר כשהוא גר כאן לפני יותר מחמש שנים. בפעם האחרונה לפני החזרה שלו לארץ, כשהוא ביקר כאן באביב, הלכנו לשבת בין עזה לברלין ודיברנו על איך זה לחיות כל החיים באותה עיר, ועוד עיר כמו ירושלים, בלי לעזוב אותה אף פעם (אני), לעומת מעבר בין מקומות שונים וצורות חיים שונות, כמו חולון, קיבוץ, ירושלים וניו-יורק (הוא). הפעם אנחנו נפגשים ברח’ עמק רפאים, בגלל אירוע ההתחדשות/סוף הקיץ/תחילת שנה (עברית, אקדמית). בניגוד לפופולריות שלו, רחוב עמק רפאים – למעט הבתים הטמפלריים היפהפיים שלו (כולל בית הקברות) וקולנוע סמדר, כמובן – הוא רחוב שאני לא לגמרי מתה עליו: יותר מדי ריחות של סויה-המבורגרים-טיגון-והקפצה. הבעיה היא שזה בעיקר מה שהיה שם אתמול בערב, באירוע רחוב/התחדשות הזה. מצד שני, אני סנובית ידועה לשמצה, כך שהטעמים וההעדפות שלי לא אומרים כלום על שום דבר: בהחלט ראיתי מסביבי אנשים נהנים. מוסה ואני קונים כמה ספרים ב”תמיר”, ונמלטים על נפשנו למקום אפלולי ואינטימי יותר. אני לוקחת אותו ל”קצה”. איכשהו חשבנו שאמורים לתקלט שם כמה סטודנטים ממוסררה, אבל בסוף היתה שם הופעה של נגני מוזיקה ספרדית/פלמנקו. אנחנו משתרעים על הספה, מוסה עם בירה ואני בוהה בתקרה. אני אוהבת את העיצוב והאווירה של הקצה. אני מספרת למוסה על מסיבת הרחוב שהיתה כאן בעיצומו של הקיץ.

 

אני מדפדפת אחורנית ביומן הבלגן שלי (באדיבות סלון מזל) ונתקלת בכל אירועי הקיץ התוסס והמבעבע ביותר שהיה לי כאן אי פעם. לא לכל האירועים, ההופעות, התערוכות, הסרטים והחגיגות הצלחתי להגיע, אבל מה שרשום אצלי ביומן מתעד לא מעט מהדברים שעשיתי בקיץ האחרון.

 

יום שישי, 2 במאי – לוס כפרוס בעמק המצלבה. God save GodSaveJerusalem ואני מפספסת את לוס כפרוס בפעם הראשונה.

 

מוצ”ש, 3 במאי – ז’אן קלוד ג’ונס ב”דילה”. אני מגלה את סדרת הופעות הג’אז The Vanguard בדילה, שתימשך עמוק לתוך אמצע הקיץ. תודה, אוריאל ויונתן.

 

מוצ”ש, 10 במאי – נדב הבר ואבשלום בן שלמה ב”דילה”. במסגרת The Vanguard. 

 

11 – 15 במאי, פסטיבל סופרים במשכנות שאננים. “חותכי ורידים” על-פי אתגר קרת בסינמטק, נתן אנגלנדר ב”תמול שלשום”.

 

מוצ”ש, 24 במאי – הופעה של “עכברושים” ב”דילה”. במסגרת The Vanguard.

 

27 – 29 במאי – מוסררה-מיקס במוסררה. תערוכות, וידיאו-ארט ומוזיקה סביב בית הספר לצילום במוסררה, שיש לי הרבה סנטימנטים כלפיו.

 

27- 30 במאי – Euroשלם: פסטיבל מחול מודרני ו-וידיאו ארט בזירה, בברבור ובמעבדה.

 

יום חמישי, 29 במאי – הופעה של Aids Wolf באוגנדה.

 

יום רביעי, 4 ביוני – פיפ-דאנס ברחבת תיאטרון ירושלים. מיצג/ריקוד של להקת המחול תמי/נמרוד פריד ולהקת KYAM – שיתוף פעולה של רקדנים ישראלים ויפניים. הם די מהממים ומעוררים מחשבה לגבי היצר המציצני של כל אחד מאיתנו, ותחושות הבושה שכרוכות בזה.

 

חמישי-שישי, 5-6 ביוני – “עט לשינוי” בגלריה ברבור, אירוע אלטרנטיבי לשבוע הספר הממוסד. יניב מגיע לביקור מתל אביב, ומשם אנחנו ממשיכים ל“דג מלוח” בגן העצמאות.

 

מוצ”ש, 7 ביוני – שלישיית יוני סילבר ב”דילה”. במסגרת The Vanguard.

 

חמישי-שישי, 12-13 ביוני – טי-מרקט בצוללת. דחוס, רועש ושמח.

 

יום שני, 16 ביוני – “קולנוע נודד” מגיע למינהל קהילתי עיר גנים. הסרט “כיכר החלומות” + הופעה של חיים אוליאל.

 

שבת, 21 ביוני – אני הולכת לראות את “ואלס עם באשיר” בקולנוע סמדר. האנימציה מהממת וכך גם המוזיקה, יש לי קצת הרהורים לגבי הרובד הסיפורי של הסרט, אבל הסך-הכל טוב.

 

יום ראשון, 22 ביוני – חג המוזיקה במדרחוב בצלאל-ש”ץ. להקת ג’אז צרפתית לא רעה בכלל, מופעי מחול ומיצגי וידיאו, אני הולכת אחרי “בלקן במחסן” מהופנטת כמו הילדים אחרי החלילן מהמלין, הופעות בכל מיני פאבים/ברים/בתי קפה במרכז העיר.

 

יום חמישי, 26 ביוני – סרט + הופעת ג’אז על הגג ברח’ הנביאים 54 א’. God bless GodSaveJerusalem.

 

מוצ”ש, 28 ביוני – אלברט בגר ב”דילה”. במסגרת The Vanguard.

 

יום רביעי, 2 ביולי – קרקס ירושלים במעבדה, הופעה של אורן עמברצ’י באוגנדה + סט חימום מעולה של סנסנה.

 

יום חמישי, 10 ביולי – פתיחת פסטיבל הסרטים בסינמטק. אני הולכת לראות את Into the Wild בפעם הראשונה.

 

יום שישי, 11 ביולי – בבוקר מסיבת סיום של המחלקה לאדריכלות בחצר של בצלאל ברח’ שמואל הנגיד. בצהריים אוגנדה-פסט: קומיקס, מוזיקה, דוכנים, המון שמש והמון אנשים. אדם קומן עם הפולק-פאנק שלו משאיר אותי פעורת פה, וכך גם הדרון הפסכידלי של דוקטלון.

 

שבת, 12 ביולי – סרט תיעודי על פטי סמית’ בקולנוע סמדר, במסגרת פסטיבל הסרטים. בערב: שלישיית מיורה ב”דילה”, במסגרת The Vanguard.

 

יום ראשון, 13 ביולי – “על הזמן ועל העיר” בסינמטק. סרט לירי יפהפה שבו הבמאי טרנס דייויס חוזר לעיר הולדתו ליברפול ומהרהר על הדרך שבה חייו שלובים בחיי העיר, ועל מחזורי חיים של עיר בכלל. מעורר מחשבות גם לגבי ירושלים. חוץ מזה השם הזה, על הזמן ועל העיר, הוא כל כך נפלא, שכמעט השתמשתי בו ככותרת הבלוג.

 

יום שני, 14 ביולי – סדנאות מחול של קולבן דאנס + “רעש לבן” של ורטיגו + שוק מיד ליד, בז’ראר בכר.

 

שלישי עד חמישי, 15-17 ביולי – פסטיבל שירה בנחלאות ומחנה יהודה. קריאת שירה בקוביה, ב”הכל לאופה”, בחצר מוזיאון יהדות איטליה + הופעה של דויד פרץ.

 

יום רביעי, 23 ביולי – שירה ופנתרים שחורים ב”דילה”.

 

יום שישי, 25 ביולי – הופעות בחצר האוזן השלישית. לוס כפרוס ב”קוביה” בשוק. אני מפספסת את לוס כפרוס בפעם השנייה.

 

מוצ”ש, 26 ביולי – RE Trio  ב”דילה”. ההופעה החותמת את סדרת The Vanguard.

 

רביעי עד שישי, 30 ביולי – 1 באוגוסט – זירת מחול בחצר ז’ראר בכר. ורטיגו, קולבן דאנס, כוריאוגרפים צעירים והקרנות וידיאו.

 

יום שישי, 8 באוגוסט – הופעה של צ’רלי מגירה באוגנדה.

 

יום שישי, 15 באוגוסט – צהרי היום, מסיבה תעשייתית ברח’ שושן. אין מילים (ובכל זאת: לא יכול להיות מקום מתאים יותר, ובעל שם סמלי יותר, למסיבה דומה בפורים).

 

יום שישי, 22 באוגוסט – מסיבת רחוב בבולינט. אני מפספסת את לוס כפרוס בפעם השלישית.

 

יום שישי, 29 באוגוסט – מסיבת רחוב בקונסטנטין.

 

שלישי – חמישי, 26-28 באוגוסט – לילות קיץ בזירה הבינתחומית.

 

שבת, 6 בספטמבר – סינמטק, אני הולכת לראות את Into the Wild בפעם השנייה.

 

יום חמישי, 11 בספטמבר – “מנופים”: פתיחת עונת הגלריות בעיר. לא יכול להיות שם מתאים יותר ליוזמה הזאת – מכל מקום בעיר רואים היום קו רקיע של מנופים. אני חושבת על יורם אמיר ו”שודדי י-ם” שלו.

 

יום שישי, 12 בספטמבר – הופעה של לוס כפרוס בכיכר בית הדפוס. אני מפספסת את לוס כפרוס בפעם הרביעית.

 

מוצ”ש, 13 בספטמבר – תערוכה בגלריה/דירה בכורש 14. במסגרת “מנופים”.

 

יום שני, 15 בספטמבר – הסרט Wassup Rockers של לארי קלארק בגלריה ברבור.

 

יום שלישי, 16 בספטמבר – ערב וידיאו-ארט בקולנוע עדן הישן. הלוואי שיפתחו אותו באופן קבוע כחלל תצוגה לאירועים דומים והופעות. הלוואי גם שיפקיעו בחזרה את קולנוע אוריון הישן מ”מקדונלדס”. (בחלומות)

 

שישי-שבת, 19-20 בספטמבר – סיורי “בתים פתוחים”, ובמקביל אירועי “בתים נכחדים”. אני הולכת לבית החולים הנסן, שמן הראוי שאני אקדיש לו פוסט ארוך בפני עצמו; לרח’ הנביאים; ובשבת לבית במחנה יהודה 8 ולגלריה “שודדי י-ם”. אני מפספסת ומצטערת: הבית האוזבקי/מרכז לשלום של שייח’ סופי בעיר העתיקה; מתחם שנלר; קונצרט פעמונים בימק”א (אם כי יש לי כל יום, כמה פעמים ביום, את הפעמונים של המנזר בעמק המצלבה. ובכל זאת).

 

יום שני, 22 בספטמבר –ציור קיר של גרי גולדשטין במוסררה. עוד אחד ממפעלות GodSaveJerusalem.

 

יום רביעי, 24 בספטמבר – ערב וידיאו, שירה ותיקלוט בטיפה. וגם: סיור לילי של רמאדן וסליחות בעיר העתיקה, שמארגן בית שמואל.

 

יום שישי, 26 בספטמבר – הופעה של רות דולורס-וייס בחצר האזן השלישית.

 

שבת, 27 בספטמבר – מכירת כרזות ותמונות של סרטים בקולנוע סמדר. אני קונה את הכרזה של “רכבת לדרג’ילינג”, שהוא סרט שאהבתי בגלל חיבתי למערכות יחסים עקומות בתוך משפחות לא מתפקדות; וארבע תמונות סטילס מתוך “תשוקה, זהירות” של אנג לי, שאני צריכה לכתוב עליו יותר מתישהו.

 

אני חושבת שזהו. אם הייתי נותנת כותרות לפוסטים בבלוג הזה, בטח הייתי קוראת לזה אני יודעת מה עשיתי בקיץ האחרון (פיספסתי את לוס כפרוס בעקביות ובהתמדה).