מסיבת רחוב, נחלאות, החל משעות הצהריים, ספירת מלאי חלקית בלבד: מוזיקה אלקטרונית/טכנו/תעשייתית מחוץ ל”טרומפלדור”, מלווה בלהקה חיה שמורכבת מגיטרה-בס-תופים-אורגן רולנד RD700, מוזיקת רגאיי מחוץ ל”סלואו משה”, בין לבין כמות אנשים שהולכת ומתגברת ככל שהשעות נוקפות, אני מגיעה לקראת שתיים ורואה שכמות האנשים דלילה יחסית, אני עולה לרחוב בצלאל לשתות קפה, חוזרת אחרי שעה ומוצאת את ניסים בכר צפוף ודחוס, בנוסף לענן מריחואנה דחוס לא פחות, אני יושבת על קטנוע שחונה בצד ומספק לי נקודת תצפית מעולה, טונות של אנשים מחופשים ורוקדים עם בקבוקי בירות וחיוכים מאוזן לאוזן, אנשים מחלקים אוזני המן ועוגיות ומאחלים חג שמח, אי אפשר להבחין מי באמת דוס ומי מחופש, פאת אפרו שחורה היא כנראה אביזר פורים הפופולרי ביותר השנה, וגם פאות בצבעים זרחניים, נוצות, כנפיים, מחרוזות צבעוניות, שרשראות פרחים, אפי ליצן, באטמן, סופרמן, גאטקעס-מן, ראסטה-מן שלעורו רק חיתול למבוגרים וסינור תינוקות זעיר, הרב עובדיה, המון בנים בבגדי נשים – שמלות וקומבינזונים, ויקינגים, פיטר פן, רובין הוד, שדוני יער, פיות, מלאכים, פירטים, אינדיאניות, דרדסים, אשת עכביש, מרי אנטואנט, יולקי פאלקי, שאנן סטריט, כלבים מסתובבים עם סרטים ובנדנות לצווארם ומתנפלים בשמחה אחד על השני, נער שחור אוסף לתוך שקית אשפה שחורה גדולה בקבוקי בירה ריקים, בעל הקטנוע מגיע ומתנצל שהוא חייב להקים אותי ממקומי הנוח, אישה דתיה ממלמלת ‘אלוהים יחזיר את כולם בתשובה מלאה’, ג’וקר (מהקלפים, לא הית’ לדג’ר) שעושה ג’אגלינג נהדר, יורם אמיר מצלם מאחת המרפסות הצופות למעלה, שני שוטרי מג”ב צופים מהסביח, מכוניות שמנסות לנסוע ברחוב מסתכנות בזה שאנשים מחופשים עולים עליהן ורוקדים על הגג עד שהוא מתעקם, אני עוזבת לקראת שבע כי מתחיל להחשיך ונעשה קר ואני רוצה עוד להגיע גם לשיעור יוגה, היה מעולה, מדוע לא יבוא פורים פעמיים בשבוע, השמועה אומרת שגם אתמול בלילה היתה כאן מסיבה וכל נחלאות התחפשה לבית פתוח אחד גדול, בדרך הביתה אני מורידה מאחד הקירות את פוסטר האירוע ורק כשאני מגיעה הביתה ופורשת אותו על השולחן אני שמה לב שמצוייר עליו סופרמן עם הציטוט שמסכם את האירוע כולו:
And when Clark Kent sees trouble in his city, he does something about it