תגית: פרננדו פסואה

משירי אלוורו דה קמפוס / פרננדו פסואה

אני מצונן מאוד,
והכל יודעים איך ההצטננויות הגדולות
משנות את כלל המערכת של היקום,
מסכסכות בינינו ובין החיים
וגורמות לכך שאפילו המטפיזיקה תתעטש.
אבד לי היום הזה, שהוקדש לחובת קינוח האף.
הראש כואב לי באורח בלתי מוגדר.
איזה מצב אומלל למשורר שולי!
למען האמת, היום אני משורר שולי.
מה שהייתי פעם היה כמיהה, וזו נשברה לרסיסים.
שלום ולא להתראות, מלכת הפיות!
כנפייך היו שמש, ואני כאן, סוחב לי בקושי…
לא ארגיש טוב אם לא אצנח על המיטה.
מעולם לא הצלחתי להרגיש טוב בלי לצנוח על היקום.
Excuse un peu… כמה קשה ההצטננות הפיזית הזו!
אני זקוק לאמיתות ולאספירין.

(תרגם מפורטוגלית: יורם מלצר. מתוך “חנות הטבק”)

פרננדו פסואה

מה אנחנו? ספינות העוברות זו על פני זו בלילה,
כל אחת חיי הקווים של האשקפים המוארים
וכל אחת יודעת על זולתה רק שיש חיים בתוכה ותו לא.
ספינות המתרחקות זו מזו, מנוקדות באור בעלטה,
כל אחת הססנית, קטנה מכל צד של השחור
כל היתר הוא הלילה הדומם והקור העולה מן הים.

(מפורטוגלית: רמי סערי ופרנסישקו דה קושטה ריש. מתוך “מה עשיתי מן החיים?”, הוצאת כרמל)

אלכס בן-ארי

שרשרת איים בודדים אנחנו,
טרופי ספינות מבלי שהפלגנו.
איש על איו נגלה את האש,
נמציא כתב, נציב דחלילים בשדותינו
להרחיק את הבדידות.
אך יש וריאותינו חזקות
ונקרא איש לרעהו מבעד לרודנות הים.
קרבים לאט. במשורה, בחסד,
בכוח תנועתן של יבשות.

(מתוך “ימים סמויים”, הוצאת כרמל)