שהעננים לא יהרגו את האדם / נזים חיכמת
האמהות עושות את האדם אדם,
הן הולכות לפנינו באורן החם.
אתכם לא הביאה אם לעולם?
רחמו על האמהות, אדונים.
שהעננים לא יהרגו את האדם.
רץ לו ילדון בן שש שנים,
עפיפונו מעל לצמרות העצים,
גם אתם רצתם כך ביום מימים.
רחמו על הילדים, אדונים.
שהעננים לא יהרגו את האדם.
במראות מסרקות שערן הכלות,
ואל דמות אהובן עיניהן שם כלות.
גם בכם כך עיניים היו מסתכלות.
רחמו על הכלות, אדונים.
שהעננים לא יהרגו את האדם.
כשהגבר חי את ימי זקנתו,
יבוא רק זיכרון טוּב בדעתו.
שמא אינכם זקנים כמותו?
רחמו על הזקנים, אדונים.
שהעננים לא יהרגו את האדם.
פברואר 1955
(תירגם מטורקית: רמי סערי. נמצא בחלון של חנות הספרים-יד-שנייה “ילקוט”)